עיצוב משרד הייטק

עולם ההי טק מהווה חלק משוק גלובלי המשתנה במהירות. התחרות הרבה בין החברות והרצון להפתיע ולחדש מאפיין גם את עיצובו שול משרד הי טק טיפוסי. מקורה של חדשנות זו היא בעובדים עצמם ובשיתוף שנוצר ביניהם: שיתוף בידע, ברעיונות ובתהליך העבודה כולו.

עיצוב טוב של משרד הייטק מניח את התשתית העיצובית והתכנונית שעליה יוכל להתקיים שיתוף כזה בין העובדים. עיצוב המשרד מותאם לדור החדש של עובדי ההייטק – אלה שגדלו לתוך עולם של שיתוף. שיתוף בחוויות, ברעיונות ובמידע. בשביל הדור החדש הזה של עובדים, השיתוף הינו מובן מאליו. עיצוב החלל מבוסס על ההנחה שהעובדים אינם צריכים לשבת בחדר משלהם, סגור, עם שולחן, דלת ובקרת כניסה: הם רגילים לגלוש דרך הלפטופ, הטאבלט וסמארטפון בבתי הקפה, בבית הספר, ברחוב, ברכבת או באוטובוס. בשביל הדור החדש של העובדים, לשבת ביחד ולעבוד היא דרך העבודה היחידה המוכרת.

תכנון החלל

עיצוב משרד הייטק כיום מרחיב את חללי העבודה החדשים אל מעבר לשטח הפרטי וגולש אל השטח המשותף של המשרד, שטח בו יש מתרחשים מפגשים בין אנשים. ההתרחשויות יכולות להיות יזומות (כלומר, פגישות מתואמות) או ספונטניות (כמו פגישה אקראית בעת הכנת קפה). גם המעבר לעבודה עם לפטופים וטאבלטים (במקום עם דסקטופים) משפיע על התכנון: רשת ווייפיי הופכת את המשרד כולו לאזור עבודה משותף, ונקודות העגינה הפזורות בו תומכות במגוון מקומות מפגש כאלה. עיצוב של משרד הייטק שכזה קורא לעובדים להיפגש, ליצור ולחדש.

ניצול החלל הוא משתנה חשוב בעיצוב משרדי הייטק. מרכיב מקובל מאוד היא מערכת ה- benching (מלשון ספסל). אלה נכנסו לאחרונה כגורם משפיע בתכנון סביבת העבודה וזוכים לנתחים גדלים והולכים בשטח הרצפה. הבנצ'ינג, כפי ששמו מרמז, הוא מעין כמו ספסל ארוך שעליו כולם יושבים יחד, לאורך שולחן. בניגוד לחדרים הפרטיים או ל'קיוביקלס' הישנים שנועדו לחסוך במקום, הרציונל מאחורי הבנצ'ינג הינו הצורך באינטראקציה מרבית בין העובדים.

אלמנט מקובל נוסף בעיצוב החדש של משרדי הייטק הוא בית הקפה הארגוני, שמחליף את המטבחון המשרדי שפרש לגמלאות לאחר עשרות שנים. בעוד שהמטבחון היה פינה לא נוחה שאיפשרה לעובד להכין את הקפה ולהזדרז לחזור את שולחן העבודה בחדר הפרטי שלי, הרי שבית הקפה של הארגון הוא מקום מרווח ומזמין, בו העובדים מרגישים בנוח לשבת עם הלפטופ או עם הטאבלט, לעבוד, להתעדכן ברשתות החברתיות, להחליף רעיונות עם עובדים אחרים.

חדר האוכל הארגוני מהווה גם הוא מוקד מפגש משמעותי בעיצוב משרד הייטק. זה אינו חדר אוכל 'מפעלי', שאמור להתרוקן מיושביו עם השמע הצלצול המסיים את ההפסקה; חדר האוכל. הודות לגודלו ומאפייניו, חדר האוכל מייצר מקום מפגש למגוון רחב של קבוצות: קבוצות קטנות ואינטימיות, קבוצות גדולות ורעשניות, קבוצות הטרוגניות המשלבות עובדים ממחלקות שונות ומתחומי עיסוק שונים בתוך הארגון.

עובדי ההייטק המיוחדים

לעובדי הייטק מאפיינים ייחודיים ביחס לעובדים במקצועות המסורתיים. הם קבוצה ייחודית מבחינת סגנון העבודה והצרכים שלהם. לצורך הסקירה והדיון, אנו ניפול ביודעין למלכודת של הגדרות סטריאוטיפיות: הם לרוב עובדים צעירים השואפים לשלב באופן בריא בין חיים אישיים לעבודה. הם משתפים, מוחצנים ועוסקים בנטוורקינג. הם בעלי ערכים סביבתיים וחברתיים, בעלי פתיחות לחדשנות וטכנולוגיה ובעלי אהבה לחידוש וגיוון. נהוג לאמר שיש להם שאיפות להרגיש כחלק מ'מש הו גדול יותר' למרות שמצד שני מחויבות לטווח קצר בלבד. לסיכום, כשמעצבים תוך הבנה של צרכי העובדים, מתחזקת הפרודוקטיביות, המחויבות לארגון, ונוצרת סביבת עבודה בריאה ותומכת.

כדי להתאים את המשרד לאופיו הראוי ולאופי העובדים בפרט, אנו נוהגים להתייחס לעיצוב משרד הייטק כאל עיצוב סביבת החיים במרחב ובזמן העבודה. אנו שמים דגש על מאפיינים, שאמנם יכולים לבוא לידי ביטוי בכל משרד, אך הינם בעלי חשיבות גבוהה במשרד הייטק. 

נוחות ובריאות פיזית – סביבת עבודה נוחה ותומכת את שעות העבודה הרבות, הכוללת ריהוט ארגונומי, שולחנות מתכוונני גובה ומרחבים אישיים.

קיימות וחדשנות סביבתית – דגש על עיצוב ירוק וידידותי לסביבה, שימוש בחומרים ממוחזרים, מערכות חיסכון באנרגיה ושילוב צמחייה טבעית.

עיצוב שמעודד שייכות – עיצוב המשקף את חזון החברה, מחזק את התרבות הארגונית ואת השייכות בין העובדים. שימוש בקירות השראה, קירות ימי הולדת, תמונות עובדים ומסרים ויזואליים המחברים את העובדים בינם לבין עצמם וביניהם לארגון.

עיצוב שמעודד יצירתיות – אזורי עבודה שונים המאפשרים גיוון יומיומי, אזורי עבודה משותפים המעודדים שיתוף רעיונות וסיעור מוחות, שימוש בצבעים, חומרים, גרפיקה ואלמנטים מעוררי השראה.

חדשנות טכנולוגית במרחב הפיזי – שילוב טכנולוגיה מתקדמת כחלק אינטגרלי מהעיצוב, כמו מערכות תאורה חכמות, חדרי ישיבות מאובזרים בטכנולוגיה מתקדמת ותשתיות תקשורת.

מרחבים גמישים – מרחבים מודולריים המאפשרים שימושים מגוונים, דוגמת קפיטריה המשמשת גם כאולם פגישות וכנסים, המספקים תגובה מהירה לצרכים משתנים.